לחץ ורגשות שליליים בגידול ילדים – הסוד הגדול בהורות

אני זוכרת בקרים בהם תוכנן לי יום עבודה של פגישות והתחייבויות לאנשים והילדה התעורררה עם חום. לא יעזור בית דין – אני לא הולכת לשום מקום. או מצבים מאתגרים אחרים כמו ילד מאחר להגיע הביתה מחוג, הטיול הראשון בצופים, דייט ראשון, עברו טסט ועכשיו רוצים את האוטו, צבא… רשימת מצבי הלחץ והדאגה בגידול ילדים, מצבים שמדירים שינה מעינינו ההורים כנראה אינסופית, וקשה לשמור על שלוות נפש ברגעים כאלה, שאין לי ספק, שכל אחד מכם יכול בקלות להוסיף עוד אייטמים לרשימה. 

ומה לגבי רגשות שליליים בגידול ילדים? 

בעודי אמא צעירה, ילדה קטנה על הידיים צורחת את גרונה החוצה, אמצע הלילה, אני לא יודעת מה לעשות כדי להרגיע אותה וכל מה שאני רוצה זה לחזור לישון בשקט. “לא ככה תיארתי את האמהות… לא זו התמונה שהיתה לי של משפחה מאושרת” אמרתי לעצמי לא פעם. 

לא נעים להודות, אבל ילדים זה בהחלט לא רק שמחה וכייף. כך, לצד השמחה, הנחת והסיפוק, עולים, במסגרת התפקיד שלנו כהורים, גם רגשות קשים יותר להתמודדות – כעס, תסכול, עלבון, חרדה, אשמה… רגשות שבעצמם מעלים בנו רגשי אשמה ביחס לקיומם וכל שכן, ביחס להתנהגויות שנובעות מהם מול הילדים, בן/בת הזוג, ובעיקר מול עצמנו. יש הרבה רגעי קושי בהם אנחנו רוצים לזרוק הכל ולברוח לאי בודד – מייחלים לקצת שקט.  להערכתי, גידול ילדים זה הפרויקט הכי מורכב והכי קשה שאנחנו עושים בחיינו הבוגרים, והוא מאתגר אותנו מכל הבחינות. 

לא פעם חשבתי על המסרים התרבותיים והחברתיים שכולנו חשופים אליהם גם מבלי לשים לב.  משפחה נתפסת כערך עליון ואידיאל שכולנו אמורים לשאוף אליו. אנחנו אמורים למצוא בחיי משפחה אהבה, ביטחון, סיפוק, השראה והגשמה. פחות מדברים על הקשיים, האתגרים, המתח, הדאגה, אבדן החופש, ההקרבה ובטוח עוד כמה שכל אחד מאיתנו מכיר. רגשות שליליים ולחץ בגידול ילדים הוא הסוד הגדול ביותר בהורות וחיי משפחה. אנחנו מגלים אותו, דרך הרגליים, תוך כדי הליכה. 

בעבודה הקלינית שלי אני פוגשת לא מעט אמהות (גם אבות, אבל פחות) שחיות עם רגשי אשם, ביקורת עצמית ותסכול תמידיים. נשים שמנסות גם להיות אמהות ראויות וגם לבנות קריירה מצליחה. אמהות, שאיכשהו תמיד מרגישות שהן “לא מספיק” גם כאן וגם כאן.  

מעבר לזה שלחץ ורגשות שליליים מתמשכים פוגעים משמעותית באיכות החיים, יש להם השפעה מחלישה מובהקת גם על הנפש וגם על הגוף. כבר ראיתי לא מעט מקרים של מחלות קשות שנקשרו לרגשות שליליים מתמשכים סביב לחצים במשפחה, בזוגיות וגידול ילדים. 

מה עושים עם רגשות שליליים?

השלב הראשון הוא להכיר בכך, שמציאות משפחתית איננה רק בית עם גינה, הליכות רגועות על חוף הים או טיולים ובילויים משותפים. לחצים, עימותים, קשיים, אתגרים, לא רק צפויים אלא הם בילט אין בעסקת החבילה שנקראת הורות ומשפחה. 

השלב השני הוא להסכים להפסיק לפעול מתוך לחץ. ב-20 שנותי כמורה מן החוץ בבי”ס רקנאטי למקצועות הבריאות הקהילתיים אוניברסיטת בן גוריון ראיתי, שנה אחר שנה שהסטודנטים מביעים את אותה הדאגה –  הורים צריכים לדאוג לילדים שלהם. זה התפקיד שלהם, והוא כרוך בלחץ ובמתחים. כן, מסתבר שאיכשהו למדנו שדאגה ולחץ מעידים על אהבה ואכפתיות.

והכי חשוב, בסופו של דבר, אפשר וגם מומלץ מאד ללמוד ולתרגל כלים לשמור על שלוות נפש. זה שאנחנו מתמודדים בשלווה אם אתגרי ההורות, לא אומר שלא אכפת לנו או שאנחנו אדישים. נהפוך הוא. 

זו גם הסיבה שכל כך חשוב לרכוש כלים פרקטיים ויעילים, ללמוד לחיות בשלום עם אתגרי ההורות להתמודד במידה גדולה יותר של שלוות נפש גם עם הלחצים והרגשות השליליים שמגיעים איתם. כשאנחנו פחות נילחצים ופחות לחוצים, אנחנו הורים יותר טובים, מודלים יותר טובים ויותר יכולים להיות שם בשביל הילדים והמשפחות שלנו. התוצאה היא שכל המשפחה רגועה יותר ושמחה יותר. 

על המחבר/ת:
ג’ון ג’יקובס מטפלת רגשית בהשראת הגישה ההומאופתית ועבודתו של ד”ר באך. בעלת 35 שנות ניסיון בעבודה קלינית. לשעבר מרצה בבי”ס רקנאטי למקצועות הבריאות הקהילתיים, אוניברסיטת בן גוריון ומרכזת מגמת גוף נפש במכללת אדר לרפואה משלימה בב”ש.
דילוג לתוכן