למרות שרובנו פריקים מדופלמים של וודאות ושליטה, אין לנו אלא להודות בהכנעה, שאי
וודאות הוא חלק מהחיים. ולא… אין לנו שליטה על הכל. האמת היא, שבאופן אירוני, גם אם זה מרגיש כאילו צוחקים עלינו מלמעלה, אי וודאות הוא אחד הדברים היחידים שוודאיים בחיים. אבל אל דאגה – יש מה לעשות ואפשר להיערך גם למצבים שבהם תחושת הוודאות מתערערת לגמרי.
למה אנחנו חווים אי וודאות?
מבחינה ביולוגית, הסיבה שאי וודאות גורמת לרובנו חרדה ולחץ היא, שעבור המוח, אי וודאות משמעו סכנה. כשהמוח לא יודע מה מחכה מעבר לפינה, הוא לא יודע איך להיערך כדי להגן עלינו. מכיוון שהשמירה עלינו מסכנות היא אחד מתפקידיו המרכזיים – הוא מגיב בחרדה.
לא פעם שאלתי את עצמי אם בהכרח היה לנו קל יותר לו ידענו מה צופן העתיד. איך שלא הפכתי את זה, לא השתכנעתי שהידיעה מה יקרה מחר או עוד שבוע או עוד חמש שנים בהכרח היתה יוצרת שלווה נפשית. נהפוך הוא. המסקנה הבלתי נמנעת היא, שזה לא באמת משנה איזה מצבים אנחנו פוגשים בחיים, ואם הם ידועים מראש או נוחתים עלינו בפתאומיות, מה שקובע זה איך אנחנו מתמודדים איתם.
שלוות נפש במצבי אי ודאות – אפשרי?
האם לא מדובר בדבר והיפוכו?
המשוואה יחסית פשוטה. שלוות הנפש שלנו תלויה בגישה שלנו ובמנגנונים שפיתחנו להתמודד עם אירועי החיים. כשהגישה שלנו מקורקעת, ומנגנוני ההתמודדות יעילים ופרקטים – שום הפתעה לא יכולה עלינו. כשאנחנו מחוברים לכוחות הפנימיים שלנו, אנחנו חסינים יותר ויש לנו אפשרות לפעול בשלוות נפש גם במצבי לחץ וחוסר ודאות. לחוות במצבים כאלה מינימום טלטלות ולשמור על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו.
אלא, שרובנו זקוקים לליטוש המיומנויות האלה. למה? משום שהנטייה הטבעית היא למחזר, במצבי חוסר וודאות, תגובות ומנגנונים אוטומטיים שסיגלנו בעבר והיום הם כבר לא יעילים במקום לפתח תגובות שמתואמות ליכולות שלנו בהווה ומאפשרות לנו לבחור את התגובות שלנו מתוך מגוון רחב יותר של אפשרויות, את המתאימות ביותר, לנו ולסיטואציה, או במילים אחרות – לפעול מתוך לחץ ולאבד את שלוות הנפש.
האמת היא שהכי קל זה לעשות שוב ושוב את מה שאנחנו מכירים ורגילים. הבעיה היא, שלהרגלים יש פג תוקף ובהרבה מקרים מה שקל וזמין במיידי, ומה שמביא את התוצאות שאנחנו מעוניינים בהן, הם שני דברים שונים.
איך מלטשים כלים לשמירה על שלוות הנפש?
אם אי וודאות גורמת לכם מתח וחרדה – דעו שזה לא חייב להיות ככה. 35 שנות ניסיון בעבודה קלינית לימדו אותי שכמעט כל מה שנדרש הוא קודם כל לקבל שבוודאות יהיו מצבים כאלה, של אי וודאות.
זה מגיע לנו ומגיע לבני המשפחה שלנו לקבל אותנו במיטבנו – שלווים ורגועים, דווקא ובעיקר במצבי אי וודאות שיוצרים מתח ומעלים את מפלס החרדה.
שנית, מבינים שהכלים הללו אינם חיצוניים לנו. הם בתוכנו, וכל מה שנדרש הוא לחשוף אותם ולהתרגל לעשות בהם שימוש נכון בזמן הנכון.
ולשם כך כדאי לתרגל. אימון עקבי של כמה דקות ביום מאפשר לנו לפעול אחרת מהאופן שהתרגלנו לפעול בו – להגיב בצורה יעילה יותר, בלי לאבד את העשתונות ולפעול בצורה שנצטער עליה אחר כך. כזו שלא רק אינה משיגה את מטרותיה אלא גם עושה נזקים לגוף, לרגש, ליחסים… לכל תחומי החיים.
כמו בכל דבר בחיים, Practice makes perfect רלבנטי גם כאן. כל עוד יש רצון ומוכנות לתרגל, כל אחד יכול ללמוד להתנהל בשלוות נפש גם במצבי אי וודאות, בכוחות עצמו, בלי צורך להיעזר באנשי מקצוע או תרופות.
