איך מגדלים ילדים שאוהבים מתמטיקה?

מקצוע המתמטיקה, כפי שרובנו מכירים אותו בבית ספר נתפס כמאיים, מרתיע ואפילו די שנוא. מעטים הילדים שאוהבים מתמטיקה. גם לא רבים ההורים שמחבבים את המגע עם שפת המספרים. 

יש סיכוי סביר שגם הילדים שלכם, לא יתלהבו במיוחד משיעורי החשבון בבית הספר כי מדובר במקצוע שמודד אותם. לא בכדי ילדים לא אוהבים מתמטיקה. דרך ההישגים שלהם והיחס להישגים שלהם בחשבון הם מקבלים מסר שהם מצטיינים, או בינוניים, או די גרועים, בהתאמה ליכולות שלהם במתמטיקה.

למה ילדים לא אוהבים מתמטיקה?

המדידה הזו, שבסופו של דבר באה לביטוי בציונים ובנכון ולא נכון, מודדת ומשווה בין ילדים, מציפה אותם ברגשות – קשים או נעימים, בהתאם לתוצאות שלהם בפתרון תרגילים והצלחה במבחנים.

“אני חכם” או “טיפש בחשבון” הוא משפט שמצביע על הקישור שהם עושים בין מידת ההצלחה שלהם בפתרון תרגילי חשבון לבין הדימוי העצמי שלהם, מושפע ישירות ממידת ההערכה שהם מקבלים ביחס ליכולות המתמטיות שלהם.

אחרי שנים של מחקר ועבודה עם ילדים, מורים והורים, אני יודעת להגיד שבאופן טבעי – ילדים אוהבים מתמטיקה. הנדסה מרתקת אותם וצורות גיאומטריות מסקרנות אותם. לכן, אפשר לגדל ילדים שאוהבים מתמטיקה, גם בלימודים בבית הספר, אם עוזרים להם לרכוש תשתיות בסיסיות של חשיבה מתמטית. לכן חשוב לתת להם יסודות יציבים בגיל הרך, ואפשר לעשות את זה בבית, תוך כדי החיים עצמם.

מעבר לכך שהחשיבה המתמטית נשענת על מיומנויות ואסטרטגיות חשיבה שכדאי לעזור לילדים שלנו לפתח, היא עצמה מהווה יסוד להרבה מאד יכולות בהרבה מאד תחומי חיים. היא זו שהופכת את החשבון ליישומי, פרקטי ולא רק בשיעורי מתמטיקה. היא נוכחת בכל תחום ותחום בחיינו – כבר מגיל אפס. היא מסייעת לעשות סדר במחשבות, להתרכז, להתארגן, להתמצא במרחב, לנתח מצבים, לפתור בעיות ולקבל החלטות בצורה יצירתית.

למה כל כך חשוב לעזור לפתח חשיבה מתמטית בגיל צעיר?

בפני ילדים שאוהבים מתמטיקה נפתחת דלת לאינסוף כלים ומיומנויות לחיים – עצמאות, חשיבה תוצאתית, ניתוח אנליטי, ויכולת הסקת המסקנות שלהם הולכת ומשתכללת ומעמיקה עוד ועוד את מיומנויות הלמידה שלהם. הם מפתחים אסטרטגיות ללמידה עצמאית, אוריינות, זיכרון, ואפילו מיומנויות תקשורת בינאישית. הם יכולים, ביתר קלות להתמצא ולנווט במרחב, ולימים, היא תסייע לפתח הבנה תהליכית, ליצור ולהבין תרשימי זרימה. כמו כן, יכולות של חשיבה מתמטית מתקשרת גם לגבולות, ולהבחנה. דבר שיכול להשפיע על חווית ‘אני’ שמבחינה בין פרט לכלל ובגבולות בינם לבין אחרים.

החשיבה המתמטית, ככל שהיא מפותחת יותר, היא מהווה בסיס להתנהלות כלכלית בגיל מבוגר יותר, וילדים שלא אוהבים מתמטיקה כנראה יהיו חשופים ליותר סיכונים ומניפולציות. דבר שיכול לגרום ליותר טעויות פיננסיות, בשל רתיעה ממגע עם חישובים כלכליים.

מדובר ברתיעה שהולכת ונבנית ומעצימה את עצמה כבר מגיל צעיר. ייתכן, שחלק ממנה קשור לרתיעה שלנו, ההורים, ממספרים. מכיוון שאנחנו בעצמנו חווינו, ועדיין חווים קשיים ואתגרים הנובעים מטעויות בחשיבה של ילדים בני ארבע. מתקשים לחשב אחוזים, להתמודד עם נתונים בתקציב, משכורות, או נכנסים למינוס כלכלי. 

איך לגרום לילדים לאהוב מתמטיקה?

את כדור השלג הזה של היחס למתמטיקה, אפשר, כדאי ומומלץ לחסוך מהילדים, כבר מגיל צעיר. בגיל הרך ניתן לקשר את החשיבה המתמטית של הילדים לחוויות חיוביות של הצלחה, למשחק שכיף לשחק בו, לזמן איכות מהנה עם ההורים, ובכלל – לרגשות נעימים.

ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים זקוקה לגירויים שמשפרים את המיומנויות, כולל מיומנויות שפה ותקשורת. כשאנחנו מגדלים ילדים שאוהבים מתמטיקה, אנחנו מגדלים ילדים עם תחושת ערך, מסוגלות וגמישות מחשבתית, מיומנויות הכרחיות לחיים בעולם.

האפשרות ללמוד חשבון בבית, בתוך הקשר ולא במנותק ממנו, להעריך ולתקן טעויות בזמן, להתייחס לשגיאות כאל הזדמנות להבין ולהתחקות אחרי תהליכי החשיבה, ללמוד מהטעויות ולתקן את אותן מהשורש תוך כדי החיים עצמם בלי האשמה או כעס, מגבירה את הקשר של הילדים למתמטיקה ומקרבת אותה אליהם בעומק הסוגיות של החיים שניתנות להמחשה בעזרת כלים מתמטיים. היא גורמת להם להנות ממשחקי החשבון, מהלימוד ולנו, מזמן איכות איתם, וגם, על הדרך, להיות ברורים יותר, כי להדריך אותם מלמד אותנו להיות יותר ברורים ומדויקים. 

לגדל ילדים שאוהבים מתמטיקה משמעו להקדיש תשומת לב לפעולות יומיומיות, תוך כדי החיים בבית, שכן המתמטיקה מסתתרת במגירת הירקות, במשחקי כדור, בקוביות לגו ובכל מקום בבית שניתן להפוך למשחק חשבוני. ניתן, בקלות ובפשטות, למנות את כמות העגבניות והמלפפונים לסלט, למיין את המגבות לפי צבעים, לזהות את הצורות של חפצים בבית, לסדר לפי גודל, להוסיף ולהפחית ולחלק למגירות לפי קריטריונים שונים. גם במהלך נסיעות אפשר לחפש מכוניות, עצים או שלטים ולהגדיר אותם לפי צבעים וגדלים, וגם בחוץ, בטיול או ברחוב למצוא משחקי חשבון ופשוט לשחק. להיות יחד ולהנות מחווית הצלחה שהילדים אוספים. על ידי כך להפוך את השיח בבית לשיח שכולל מספרים וצורות ומתייחס אליהם. למנות חפצים, לספור, לחבר ולחסר ולשחק בעולם האמיתי שבו החשיבה המתמטית מתחדדת. אין צורך לסיים תואר במתמטיקה או בחינוך בשביל זה. מדובר על היסודות המשכללים את החשיבה שהיא, כשלעצמה, מחזקת את היסודות, את חדוות הלמידה ואת האסטרטגיות הדרושות ללמידה משמעותית. כמו כן, פיתוח החשיבה תורם גם להתפתחות החברתית והרגשית של הילדים, שכשהם מגיעים לבית הספר – הם אוהבים ללמוד וגם ללמוד מתמטיקה.

על המחבר/ת:
ד”ר רחל הס גרין, מרצה לפיתוח חשיבה מתמטית. בעלת דוקטורט בחינוך מתמטי, ו B.A ו M.A במתמטיקה מהטכניון. מרצה באוניברסיטה הפתוחה ובמכללות לחינוך. אני מאמינה שחשיבה מתמטית אפשר ללמד כבר מלידה כדרך לפיתוח חשיבה, סדר, ארגון, ואסטרטגיות חשובות, תוך כדי החיים עצמם.
דילוג לתוכן